בתי הדין לצדק של האיחוד האירופי מחזקים את ההגנה על זכויות יוצרים – פסק דין מיום 24.10.2024 – C-227/23
בית המשפט לצדק של האיחוד האירופי חיזק את ההגנה על זכויות יוצרים ליצירות שמקורן במדינות מחוץ לאיחוד האירופי. בפסק דין מיום 24 באוקטובר 2024 הבהיר בית המשפט כי יצירות ממדינות שלישיות זכאיות לאותה הגנה בזכויות יוצרים כמו יצירות ממדינות חברות האיחוד האירופי (ע.ז.: C-227/23).
בית המשפט לצדק של האיחוד האירופי ענה בהחלטתו על השאלה החשובה, האם לשם ההגנה על זכויות יוצרים בתוך האיחוד האירופי לשחק תפקיד למדינת המוצא של היצירה. השופטים שללו זאת. לפי הנחיית האיחוד האירופי 2001/29, ההגנה על זכויות יוצרים חלה גם על יצירות ממדינות שלישיות מחוץ לאיחוד האירופי. לפי דעת בית המשפט לעדיפות יש להעניק להנחיה זו על פני הסכם ברן מ-1886, כך טוענת פירמת עורכי הדין MTR Legal, המייעצת בין היתר בזכויות יוצרים ובנושאים אחרים של החוק הקנייני הרוחני.
סכסוך זכויות יוצרים סביב כיסא מעצבים
בית המשפט לצדק של האיחוד האירופי נדרש להחליט בסכסוך זכויות יוצרים בין חברה שווייצרית לבין חברה הולנדית. לחברה השווייצרית הזכויות על כיסא מעצבים שמקורו במקור מהארצות הברית. החברה ההולנדית מפעילה רשת חנויות רהיטים בהולנד ובלגיה שמוכרת כיסא שמזכיר מאוד את כיסא המעצבים המקורי מארצות הברית, שעליו לחברה השווייצרית הזכויות. החברה דרשה להפסיק את השיווק של הכיסא. הסכסוך המשפטי הגיע לבית המשפט העליון של הולנד שפנתה לבית הדין לצדק של האיחוד האירופי. השופטים בלוקסמבורג נדרשו להבהיר אם יצירה מהאמנויות היישומיות שמקורה במדינה שלישית, והיוצר שלה אינו אזרח האיחוד האירופי, זכאית להנות מאותן ההגנות כיצירה ממדינה חברה באיחוד האירופי.
לחיזוק ההגנה על זכויות יוצרים נחם הסכם ברן כבר ב-1886. במקור שירת ההסכם להגנת יצירות הספרות והאמנויות מחוץ לגבולות המדינה שהזכויות עליהן היו מוגנות בהן, שכן מחוץ למדינה הזאת יכלו להיחשף לחיקוי ולהפצה חופשית. במהלך השנים עבר הסכם ברן מספר שינויים.
הגנה על זכויות יוצרים דרך הסכם ברן
בלב ההסכם רואים כי יוצרים מהמדינות שחתמו על ההסכם זוכים באותן זכויות במדינות החותמות כמו יוצרים מקומיים. עם זאת, זה לא חל באופן מלא על יצירות אמנות יישומיות, כמו למשל רהיטי מעצבים. כאן פועלת ההוראה של העיקרון של הדדיות מהותית. לפיה לא יוכלו יצירות שמוכרות כמודלים במדינות המוצא שלהן אך לא מוכרות כיצירות אמנות לתבוע הגנה כזכויות יוצרים במדינות חותמות.
הנחיית האיחוד האירופי קובעת שמדיניות התאמה זו אינה חלה במקרים של יצירות ממדינות שלישיות. ההנחיה קובעת שכל היצירות שדורשות הגנה באיחוד האירופי יטופלו באופן שווה, ללא תלות במדינת המוצא שלהן, ואי-חלת המדיניות מאפשרת יצירות אמנות יישומיות ממדינות שלישיות להיות תחת הגנות שונות במדינות החברות באיחוד האירופי.
הדדיות מהותית אינה חלה
המדינות החברות לא יוכלו להפעיל באופן עצמאי מגבלות על הזכויות שהוסכמו בהנחייה על סמך הסכם ברן, כך קובע בית המשפט לעדיפות של האיחוד האירופי. מדינה חברה לא תוכל לפעול שונה מהחוק האירופי וליישם את המדיניות של הדדיות מהותית על יצירות ממדינות שלישיות כמו ארצות הברית, הודיעו השופטים בלוקסמבורג. לא ניתן להחיל כל חוק לאומי שפוגע בהגנות על היצירות הללו בהתאם להלכה של בית המשפט לעדיפות.
בנוסף הבהיר בית המשפט שבנחיות על זכויות קניין רוחני מוגנות גם ב-סעיף 17 סעיף 2 של אמנת הזכויות הבסיסיות של האיחוד האירופי, וכל הגבלה על זכויות אלה תיעשה לצרכים חוקיים מתחת ל-סעיף 52 סעיף 1 של האמנה.
בסכסוכים משפטיים בתחום
זכויות יוצרים או בנושאים אחרים של זכויות קנייניות רוחניות, MTR Legal Rechtsanwälteהיא הכתובת המוסמכת שלכם.
מוזמנים ליצור קשר איתנו!
