החלטות בית הדין האירופי לצדק – תיקים C-438/23 ו-C-240/23
האם סטייק, שניצל או נקניקיה יכולים להיות גם צמחוניים או טבעוניים והאם מותר לקרוא למוצר על בסיס צמחי כך? שאלה זו העסיקה את בית הדין האירופי לצדק. בפסיקה מ-4 באוקטובר 2024 (תיק: C-438/23) הבהיר בית הדין כי גם למזון שהוא כולו צמחי מותר לשאת את שמות המוצרים מהחי, כל עוד אין שם שנקבע בחוק למוצרים אלו. איסור כללי בארצם על קריאת מוצרים צמחוניים או טבעוניים כסטייק, למשל, אינו מותר, קבעו השופטים בלוקסמבורג.
שמות מזון הם נושא מחלוקת נפוץ בזכויות תחרות. בעיקרון, אסור לפרסם אותם בצורה שעלולה להטעות את הצרכן. אם סטייק טבעוני הוא סתירה, האם הצרכן יוטעה מכך זו שאלה אחרת, אמרה MTR Legal Rechtsanwälte, אשר מייעצת בין השאר בזכויות תחרות.
איסור צרפתי מגיע לבית הדין האירופי לצדק
הרקע להליך בבית הדין האירופי היה צו צרפתי שאסר שימוש במונחים כמו "נקניקיה", "סטייק" או "שניצל" עבור מוצרים מהצומח. האיסור חל גם כאשר המוצרים סומנו בצורה ברורה כ"טבעוניים" או "צמחוניים" על האריזה.
נגד צו זה התנגדו מספר ארגונים ועסקים. הם ראו בכך הגבלה על חופש העיסוק שלהם ועל סיכוייהם בתחרות. לכן דרשו להצהיר על הצו כלא תקף. המועצה העליונה בצרפת הגישה את התיק לבית הדין האירופי לצדק. במוקד עמדה השאלה האם הדבר תואם לחוקי האיחוד – במיוחד לתקנה (EU) מס' 1169/2011 – אם מדינה חברתית באיחוד יכולה לשמור את השימוש במונחים מסוימים רק למוצרים מהחי, גם כשהשם מלווה בהבהרה כמו "צמחי" או "טבעוני".
איסור כללי אינו מותר
בית הדין האירופי לצדק פסק כי איסור כללי על השימוש במונחי בשר עבור מוצרים מהצומח נוגד את חוקי האיחוד, כל עוד לא קיימים שמות מחייבים שנקבעו בחוקי האיחוד. תקנה לאומית השומרת מונחים מסוימים רק למוצרים מהחי אינה מותרת. בנוסף, תיתכן שהמידע המסופק בהתאם לתקנה יספק הגנת צרכנים מספקת, מסרו השופטים בלוקסמבורג.
אם מדינה חברה באיחוד לא הנהיגה שם מחייב חוקית, אין למנוע מיצרן מוצרים צמחוניים או טבעוניים להשתמש במונחים מקובלים באמצעות איסור כללי, המשיך בית הדין האירופי.
שימוש בלוגו האיחוד האורגני
במקרה נוסף, פסק בית הדין האירופי גם כן בפסק דין מ-4 באוקטובר 2024 על השימוש בלוגו האיחוד האורגני (תיק: C-240/23). בהליך זה נדונה בקבוקית שמכילה מרכיבים אורגניים וגם ויטמינים ומינרלים מוספים. הרשויות הגרמניות אסרו על היצרן להשתמש בלוגו האיחוד על מוצר זה, כי תוספים כאלה מותרים לפי תקנת האיחוד 2018/848 רק כאשר הם מחויבים בחוק. זה לא היה המקרה כאן.
היצרן התנגד לכך. לדעתו, הייתה כאן אי שוויון לעומת מוצר דומה שמיובא מארצות הברית. הרקע הוא שארצות הברית נחשבת למדינה שלישית שהתקנות והביקורת עליה נחשבות זהות לאלו של האיחוד האירופי. משמעות הדבר היא שמוצרים הפועלים לפי תקנות ארצות הברית עבור מוצרים אורגניים או ביולוגיים יכולים להיות משווקים באופן דומה גם בתוך האיחוד.
פגיעה תחרותית פסולה
בית הדין האירופי בעיקר חלק עם דעת היצרן הגרמני וסיווג את המצב כפגיעה תחרותית פסולה. הוא הבהיר כי לוגו האיחוד האורגני מותר לשימוש על מזון מיובא רק אם אלה תואמים במלואם את תקנות הייצור של האיחוד עבור הסמכה עם לוגו האיחוד האורגני. ההכרה בלבד בשוויונית הסטנדרטים של מדינה שלישית אינה מספקת. אחרת עלולה להיווצר סכנה של הטעיית צרכנים ועיוות תחרות בשוק הפנימי.
עם זאת, בית הדין האירופי קבע כי זה חל על השימוש בלוגו האיחוד האורגני. אם למדינה שלישית יש הסמכה עצמאית עבור מוצרים אורגניים/ביולוגיים, ניתן להשתמש בה גם באיחוד בין שלא תיצור רושם שהמוצר עומד בתקנות האיחוד.
פסקי הדין של בית הדין האירופי מראים כי עסקים צריכים לעצב את שמות מוצריהם בזהירות ולהיות שקופים לגבי מרכיבים ואופן הייצור.
MTR Legal Rechtsanwälte מייעץ בהגנת קניין רוחני וב דיני תחרות.
