שלילת משמורת אינה אמצעי להענשת ההורים
המשמורת על הילדים היא לרוב נקודת מחלוקת בין ההורים בעת פרידה וגירושין. במשמורת תמיד רווחת טובת הילד בעדיפות עליונה. לכן, שלילת המשמורת מהורה אחד באה בחשבון רק אם זה נדרש לטובת הילד. כך הבהיר בית המשפט האזורי של פרנקפורט בהחלטתו מיום 29 בינואר 2025 (Az.: 1 UF 186/24).
כאשר ההורים נשואים, יש להם משמורת משותפת על ילדיהם. המשמורת המשותפת נשמרת גם אחרי הגירושין. עם זאת, שני ההורים יכולים לבקש משמורת בלעדית. תמיד טובת הילד היא החשובה. גם על ההורים לזכור זאת, משום שגם אם הם חיים בנפרד, הילדים עלולים לסבול מהמחלוקות הממושכות שלהם. אם הסכסוך מתלהט ומסכן את טובת הילד, זה עלול לעלות לשלילת המשמורת או הזכות לקבוע את מקום השהות של הילדים. זה אפשרי רק במקרים חמורים במיוחד, כך מציינת MTR Legal Rechtsanwälte, שמייעצת בתחום דיני המשפחה.
קונפליקטים מתמשכים של ההורים
זה מראה גם ההחלטה של בית המשפט האזורי של פרנקפורט. במקרה הנדון, ההורים הנשואים נפרדו. שלושת ילדיהם המשותפים בגילאי 7, 10 ו-12 חיו מאז הפרידה בעיקר אצל האם. אף על פי שהמשיכו להחזיק במשמורת משותפת לאחר הפרידה, נוצרו ביניהם מחלוקות משפטיות חוזרות ונשנות. כך, ההורים לא הצליחו להגיע להסכמה בנוגע להסדר קשר קבוע ויציב של הילדים עם אביהם. האב האשים את האם במניפולציות על הילדים, ולפיכך ביקש משמורת בלעדית.
בית המשפט המוסמך פנה למומחה לקבלת חוות דעת, שבה גם נדונה האפשרות להעברתם הזמנית של הילדים למוסד מתאים לטובת הילד. נמצאה כבר קבוצה שבועית עבור הילדים, ורשויות הרווחה קבעו פגישה להיכרות. האם דחתה את ההיכרות ואפילו יותר את מעבר ילדיה לקבוצה. בעקבות כך, האב ביקש זכויות לקבוע את מקום מגוריהם של ילדיו.
שלילת הזכות לקביעת מקום השהות
לאחר שמיעת הילדים והמעורבים שוב, בית המשפט לשלום המשפחה שלל מההורים את הזכות לקבוע את מקום מגוריהם של ילדיהם והעביר אותה לרשויות הרווחה. אלה הורו על מעבר הילדים לקבוצה השבועית. הם בילו את סופי השבוע לסירוגין אצל אמם או אצל אביהם.
ההורים הגישו ערעור על שלילת זכות זו. בערעורם זכו. בית המשפט האזורי של פרנקפורט, לאחר שמיעת העניין מחדש, החליט שהילדים יחזרו לבית האם וההורים ישובו להחזיק יחד במשמורת. בית המשפט הבהיר כי שלילת המשמורת ההורית הייתה בלתי מידתית.
טובת הילד בעדיפות עליונה
בהנמקת ההחלטה, בית המשפט מציין שהסיוע החיצוני שכלל שלילת המשמורת לא היה האמצעי הנדרש וההיחיד לשיפור מצבם הכולל של הילדים. אף על פי שהילדים סבלו מהסכסוך הקשה של ההורים, העברתם מבית האם והעברתם לקבוצה תחתית עלולה להוביל לסיכונים התפתחותיים חמורים. מעבר לקבוצה השבועית משמעותו עקירה מוחלטת של הילדים מביתם, אמם, משפחתם המורחבת, חבריהם ומסביבתם החברתית. כמו כן, אין ראיות אמפיריות ליעילות של הוצאת ילד מבית הורה לכאורה מניפולטיבי ומנכר. זה לא הובא בחשבון בחוות הדעת, קבע בית המשפט האזורי של פרנקפורט.
אמצעי הגנה על הילדים חייבים תמיד להתמקד בטובת הילד. מטרת החלטת המשמורת אינה להעניש התנהגות לא תקינה של ההורים, הבהיר בית המשפט האזורי של פרנקפורט.
ההחלטה של בית המשפט האזורי של פרנקפורט מראה שטובת הילד חייבת להיות במקום הראשון בקונפליקטים בין ההורים. אם כי, כשנפגעת טובת הילד, זה יכול להוביל לשלילת המשמורת.
MTR Legal Rechtsanwälte מייעצים בשאלות של משמורת וזאת בנושא דיני משפחה.
אתם מוזמנים ליצור קשר איתנו!