פסק הדין של בית המשפט האירופי לצדק מ-19.12.2024 – C-157/23
בית המשפט האירופי לצדק החמיר בפסק דינו מיום 19 בדצמבר 2024 את יישום דירקטיבת האחריות למוצרים (מס' תיק: C-157/23). לפיו, גם ספקים יכולים להיות אחראים למוצרים פגומים אם שמם או סימן ההכר שלהם תואם לזה של היצרן במלואו או לפחות חלקית.
עם פסק הדין של בית המשפט האירופי לצדק, הסתכן הסיכון לאחריות מוצרים עבור ספקים ושותפים אחרים להפצה באופן משמעותי, כך לפי משרד מTR Legal Rechtsanwälte, המייעץ בין היתר בתחום דיני הכלכלה.
רכב שנרכש באיטליה
במקרה כנגד, הצרכן רכש רכב אצל משווק מורשה של היצרן באיטליה. הרכב יוצר בגרמניה ונשלח למשווק המורשה דרך הסניף האיטלקי של מותג הרכב.
כמה חודשים לאחר רכישת הרכב, היה הקונה מעורב בתאונה שבה כרית אוויר לא נפתחה בגלל תקלה. הצרכן תבע את המשווק המורשה ואת הסניף האיטלקי של יצרן הרכב לפיצוי נזקים.
האחרון טען כי הוא רק סיפק את הרכב ולא ייצר אותו. הרכב נבנה בגרמניה, דבר הנראה גם בחשבונית. לכן, אינו עומד תחת אחריות היצרן.
גם הספק עומד באחריות
טענה זו לא התקבלה בבית המשפט המוסמך בבולוניה. הוא פסק שהחברה האיטלקית נושאת באחריות חוץ-חוזית על ייצור פגום של כרית האוויר. הערעור לא צלח. בית המשפט לערעורים חידש שהחברה האיטלקית כספקית הרכב עומדת באותה אחריות כמו היצרן. הוא „להשוות לארר התרבהוני שאינו נוכח בדיון.“ מכיוון שהנתבעת לא החזירה לתודעת היצרן את המחלוקת, לא הייתה לה זכות לפרוק מהאחריות.
המקרה הגיע בסופו של דבר לבית המשפט העליון באיטליה שהעביר את הקביעה לבית המשפט האירופי לצדק. בית המשפט האירופי לצדק היה אמור ליישם אם לפי דירקטיבת האחריות למוצרי האיחוד האירופי יחשב הספק כבר כמי שמתחזה ליצרן, כשהוא לא מחייב את שמו, סימן המסחר שלו או סימן היכר אחר על המוצר, אבל עם זאת משתמש בסימן המסחר המהותי, סימן ההיכר או שם היצרן הרשמי.
משמעות רחבה לאחריות היצרן
בית המשפט האירופי לצדק הבהיר שמי שמשתמש בשם או בלוגו של יצרן, לא יכול לטעון כלפי הצרכנים שהוא לא היצרן האמיתי של המוצר הפגום.
נסיוני בית המשפט האירופי לצדק, כי לפי ס' 1 של הדירקטיבה 85/374 היצרן נושא באחריות על נזקים שנגרמו משום המוצרים הפגומים שלו. אולם בס' 3 של הדירקטיבה נכתב כי גם אנשים המעורבים בייצור ובפצת המוצר יכולים לשאת באחריות במידת הצורך. זה כולל גם אנשים המתחזים ליצרנים כשהם מחייבים את שמם, סימן המסחר שלהם או סימן היכר אחר על המוצר. לפיכך, לפי דברי בית המשפט האירופי לצדק, לא נדרש שאדם המתחזה ליצרן יהיה מעורב בפועל בתהליך הייצור כדי להיחשב כיצרן.
בית המשפט האירופי לצדק מחזק את הגנת הצרכן
לפיכך, גם חברה שאינה מייצרת כלי רכב בעצמה, אך רוכשת אותם מהיצרן על מנת לשווקם במדינה אחרת באיחוד האירופי, יכולה להיחשב כיצרן לפי הדירקטיבה, כך הבהיר בית המשפט האירופי לצדק. על כך, אין זה משנה אם החברה מחייבת את שמה הפיזי על המוצר או ששמה תואם לשם היצרן הרשמי. שכן היא מנצלת התאמה זו כדי לקדם את איכות המוצר ולגרום לאמון הצרכן. כך שיש לפרש את המושג יצרן באופן מרחיב במסגרת הגנת הצרכן, הדגיש בית המשפט האירופי לצדק. האחריות של כל אדם המתחזה ליצרן חייבת להיות תואמת לאחריותו של היצרן האמיתי.
החלטת בית המשפט האירופי לצדק משפיעה לא רק על חברות הפצה בתחום הרכב, אלא גם בתחומים אחרים. אחריות היצרן טיפסה משמעותית עבור ספקים ושותפי הפצה בהתאם לפסק הדין של בית המשפט האירופי לצדק. חברות מושפעות צריכות להתכונן לכך.
משרד MTR Legal Rechtsanwälte מייעץ בשאלות על אחריות מוצרים ונושאים נוספים בתוך המשפט הכלכלי.
צרו קשר איתנו !
