שוליים ובונוסים אינם חייבים להיות חלק מהסכם הסוחרות ויכולים להיקבע חד-צדדית על ידי היצרן. כך קבע בית המשפט הגבוה בפרנקפורט בפסיקתו מ-14 בפברואר 2023.
קביעת שוליים ותשלומי בונוסים גורמים באופן קבוע למחלוקות משפטיות במשפט הסחר בין יצרנים לבין סוחרי חוזה. בית המשפט הגבוה בפרנקפורט הבהיר כעת כי שוליים ובונוסים לא חייבים להיות מעוגנים במסגרת חוזה ושהיצרן יכול לקבעם ללא הסכמת סוחר החוזה (מספר תיק 11 U 9/22), כך מוסרת פירמת המשפטים העסקיים MTR Legal Rechtsanwälte , בעלת התמחות בייעוץ מסחרי.
במקרה בפני בית המשפט הגבוה בפרנקפורט, התמודדו יצרנית רכב וסוחרי חוזה שלה בנוגע לקביעת שוליים ובונוסים. הם סיימו בתחילת 2020 חוזה חדש. לאחר שהחוזה ה'ישן' הבטיח תשלום קבוע בצורת שוליים בסיסיים וכלל גם תשלום משתנה, הנחות ושוליים יישומים כבר לא היו חלק מחוזה הסוחרות החדש. במקום זאת, שוליים ובונוסים היו אמורים להיות מוצגים בכל רבעון רביעי עבור השנה הבאה, כך יידעה יצרנית הרכב את סוחרי החוזה. נגד זה התנגדו איגוד הסוחרים.
עם זאת, תביעתו לא זכתה להצלחה בבית המשפט הגבוה בפרנקפורט. הקביעה השנתית החד-צדדית של שוליים בסיסיים ובונוסים אומנם מהווה הגבלה של הסוחרים לפי § 19 לחוק ההגבלים העסקיים אך זו אינה בלתי הוגנת, כך פסק בית המשפט.
ליצרן יש אינטרס בהתאמה גמישה של ההנחה הבסיסית. מול האינטרס הזה ניצב האינטרס של הסוחר להביא בחשבון בהסכמים ככל האפשר לטווח ארוך הנחות בסיסיות ובונוסים ולוודא את קיומו הכלכלי. עם זאת, קביעת השוליים הבסיסיים, שאינה מציינת מרווח מסחרי אפשרי אלא מועברת לפחות בחלקה ללקוח הקצה, יש לה רק משמעות מוגבלת לקיום הכלכלי של הסוחרים. זאת משום שהכנסות תלויות בגורמים נוספים רבים, כגון התנהגות לקוחות, תחרות, שהיצרן אינו יכול לשלוט עליהם, כך פסק בית המשפט הגבוה. בנוסף, בחוזי הסוחרות גם מותר הבניית מותגים אחרים. בעת קביעת הבונוסים מדובר ממילא בספרה הראשית ו אין שום הגבלה או חוסר הוגנות בלתי ראויים.
עורכי דין מנוסים במשפט הסחר מייעצים ב-MTR Legal.