בית המשפט הפדרלי העליון דורש דרישות גבוהות יותר בנוגע לערעור על פשיטת רגל

בית המשפט הפדרלי העליון העלה את הדרישות לערעור כוונה לפי § 133 של חוק פשיטת הרגל. נושים וחברות מוגנים יותר בפני תביעות המנהל המיוחד לפשיטת רגל.

בין תחומי האחריות של המנהל המיוחד לפשיטת רגל נכלל אבטחת נכסים עבור קופת פשיטת הרגל. הכלי החריף ביותר שלו הוא ערעור על פי חוק פשיטת הרגל § 133. אחר כך הוא דורש החזרי תשלומים מהחברה בפשיטת רגל שנעשו אם הנושה ידע על פשיטת הרגל המתקרבת של החברה ונושים אחרים נפגעו מהתשלום. בפסק דין מיום 06.05.2021 הגביל בית המשפט הפדרלי העליון את זכויות המנהל המיוחד בערעור כוונה (תאחריות IX ZR 72/20), מסבירה פירמת עורכי הדין MTR Legal.

פסיקה זו אושררה על ידי בית המשפט הפדרלי העליון בפסק דין נוסף מ-10 בפברואר 2022 (תאחריות: IX ZR 148/19). משיכת שעות תשלומים מתמשכת של החייב לא מעידה על הפסקת תשלומים מאוחרת.

במקרה המדובר, בשנת 2015 נפתחו הליכי פשיטת רגל על חברה בע״מ (גמבהא). המנהלת המיוחדת של החברה דרשה מחברת שינוע מספר 36 תשלומים שהחייבת שלה ביצעה בין אפריל 2014 לספטמבר 2015 עקב ערעור כוונה – בסך הכל כמעט 53,000 יורו.

עקב חובות למוסד לביטוח לאומי ומיסים, כבר בתחילת 2013 הגישו חברת ביטוח בריאות ומשרד האוצר בקשה לפתוח בהליכי פשיטת רגל על החברה בע״מ. מול משרד האוצר, החברה הכירה באי־יכולת פרעון שלה. לפתיחת ההליכים בפשיטת רגל לא נדרש לבסוף כי צד ג׳ כיסה את חובות החברה והבקשות למשפט פשיטת רגל הוסרו.

חברת השינוע הנתבעת לא ידעה על בקשות פשיטת הרגל והחובות של החברה בע״מ. היא הייתה מודעת רק להתנהגות התשלומים של החברה כלפיה, שהייתה תמיד איטית. אמנם היו אזהרות התראה, אבל לא נעשו צעדים משפטיים.

בית המשפט הפדרלי העליון החליט שהמנהלת המיוחדת לא תוכל לדרוש את החזרת התשלומים בגובה כ-53,000 יורו. לא ניתן להניח שחברת השינוע ידעה על איום פשיטת הרגל של החברה בע״מ. מהתנהגות התשלום המתמשכת של החברה בע״מ לא ניתן להסיק תחזית כזו. במיוחד כשלא הייתה כל שינוי בהתנהגות התשלום במהלך הקשר העסקי, כך קובע בית המשפט הפדרלי העליון.

עורכי דין מנוסים בדיני פשיטת רגל יכולים לייעץ.