לקומרצבנק לא הייתה זכות לדרוש ריביות שליליות מלקוחותיה. פסקו שמסעיפים כאלה אינם קבילים לפי פסיקת בית המשפט המחוזי בפרנקפורט (מס. 2-25 O 228/21).
הסביבה המתמשכת של ריביות נמוכות הביאה בנקים וחסכונות רבים לדרוש את מה שנקרא "דמי שמירה" מלקוחותיהם. האם ריביות שליליות כאלו בכלל קבילות לפי חוקי הבנקאות, זהו נושא שנוי מבחינה משפטית. עם פסק הדין מ-18 בנובמבר 2022, בית המשפט המחוזי בפרנקפורט נקט עמדה לטובת הצרכנים והחליט כי הקומרצבנק דרשה בטעות ריביות שליליות, מסבירה משרד עו"ד MTR Rechtsanwälte, שמרכז את אחד התחומים שלו בבנקאות.
שורה של בנקים וחסכונות עברו לדרוש ריביות שליליות בעבר. הנפגעים היו הן חשבונות יומיומיים והן פיקדונות וחסכונות. לאחר שהבנק המרכזי האירופי העלה את הריבית לאחרונה, הנושא של ריביות שליליות ככל הנראה הסתיים. עם זאת, עדיין לקחו כספים מהלקוחות – שלא כהוגן כפי שקבע בית המשפט בפרנקפורט.
הקומרצבנק דרשה מלקוחות חדשים את מה שנקרא "דמי אשראי" על הפקדות החל מ-50,000 אירו. נגד זאת הגישה תביעה מרכז הצרכנות של המבורג, שקובע כי מדובר בפרקטיקה בלתי חוקית. בית המשפט בנפרנקפורט חלק דעה זו. הוא קבע שהסעיפים הקשורים לדמי השמירה אינם קבילים, כי הם מניחים נזק לא סביר ללקוחות. דרישת ריביות שליליות סותרת את המודל החוקי לפיקדונות חסכון, קבע בית המשפט. נקבע כי לקוחות אמורים להפקיד את כספם בבנק ולקבל ריבית תמורתו, ולא להפך. בית המשפט התריע שעם גביית דמי השמירה, הבנק מעביר שלא כראוי עלויות תפעוליות ללקוחות.
בנוסף, הסעיפים גם הפרו את דרישת השקיפות, שכן הם הוסתרו רק כהערת שוליים ולא הוצגו בפני הלקוחות כמודל פיקדון בפני עצמו, כך שיוכל להחליט אם ברצונו להצטרף. הסעיפים אינם קבילים ולכן קומרצבנק גבו ריביות שליליות שלא כהוגן.
בדיוק כמו בית המשפט המחוזי בפרנקפורט, גם בתי המשפט המחוזיים בברלין ודיסלדורף כבר הגיעו להחלטות דומות. ללקוחות יש, לפי הפסיקה, סיכוי טוב לחזור ריביות שליליות שנגבו מהם שלא כהוגן מהבנקים.
עורכי דין שמתמחים בבנקאות ייעצו לכם על האפשרויות שלכם.
