דיני זכיינות הם חלק מדיני ההפצה. בעיצוב חוזי זכיינות יש לשים לב שיש לקחת בחשבון תחומים משפטיים שונים מבחינה תוכנית.
כאשר מדובר על ערוצי הפצה והזדמנויות שיווק, לזכיינות תפקיד חשוב. אף על פי כן, דיני הזכיינות אינם תחום משפטי עצמאי, אלא חלק מורכב מדיני ההפצה. מכיוון שדיני הזכיינות נוגעים בשורה של תחומים משפטיים נוספים כגון דיני אזרחים, דיני מסחר או דיני הגבלים עסקיים, גם אלה חייבים להשתלב בעיצוב התכני של חוזה זכיינות, מסבירה חברת עורכי הדין MTR Legal, אשר אחד מתחומי ייעוצה הוא דיני המסחר ודיני ההפצה.
תפקיד חשוב בעיצוב חוזה זכיינות משחקים דיני המסחר. כאן יש להקפיד שהזכיין פועל באופן עצמאי ואינו מזויף עצמאית. החוזה לא צריך להיות מעוצב כך שהזכיין מספק את שירותיו למען המעניק כעובד. כלומר, הזכיין חייב ויכול לפעול באופן עצמאי בעסקו. לפי § 84 לחוק המסחר, עצמאי הוא מי שקובע בעצמו את הפעילות שלו ואת זמן העבודה שלו. בנוסף לכך, הזכיין נושא סיכון עסקי משלו, כאשר הוא מפיק את רווחיו מההפרש בין מחיר הקניה למחיר המכירה של מוצרים מהמעניק. כמו כן, הזכיין יכול להחזיק בזכות פיצויים לפי § 89b לחוק המסחר ובמקביל לסוכן מסחרי.
ביחסי זכיינות נוהגים במערכת הפצה אנכית בדרך כלל. בה המעניק לרוב קובע את המבנים והזכיין מתחייב לרכוש מוצרים מהמעניק. זה מקובל גם מבחינה דיני הגבלים עסקיים בחוזי זכיינות, בתנאי שאפשרות להספקות מקבילות בין הזכיינים קיימת. בנוסף, אסור למעניק לכפות על הזכיין את מחיר המכירה למוצרים, הוא יכול רק להציע המלצות מחירי מכירה לא מחייבות.
יתרה מכך, חוזה זכיינות נחשב גם כהסכם חוב מתמשך. מבחינה דיני האזרחים, מכך נובעות תקנות ביטול. למשל, כל צד יכול לבטל את החוזה מסיבה חשובה לפי § 314 לחוק האזרחי הגרמני ללא שמירה על מועד. בנוסף, יש חובות יידוע קדם חוזיות על המעניק.
עורכי דין מנוסים ב-MTR Legal, בתחום דיני המסחר וההפצה, מייעצים גם בשאלות בנושא דיני הזכיינות.
