בין אם בבית או במשרד – אנשים רבים באים במגע יומיומי עם דיני הטכנולוגיה. מדובר, בין היתר, בשימוש בתוכנה והרישיונות הנדרשים לכך.
מי שרוצה להשתמש במחשב שלו, זקוק לתוכנה המתאימה לדרישות שלו. עבור התוכנה הנדרשת יש לרכוש זכויות שימוש. מי שמשתמש בתוכנה ללא רישיון לכך יכול לצפות לתביעות על הפסקה ופיצויים, מסבירה חברת מTR Rechtsanwälte
דיני הטכנולוגיה מתבססים במידה רבה על זכויות היוצרים של חוזי רישיון. כך למפתח תוכנה יש אוטומטית זכויות יוצרים על התוכנה ללא צורך להירשם כדי להגן על הזכויות. כתוצאה מכך, כל מי שרוצה להשתמש בתוכנה זו חייב להיות ברישיון מתאים.
היקף זכויות השימוש במכירה או העברת התוכנה נתון למשא ומתן בין הצדדים בדרך כלל. הרישיונות יכולים להיות מוגבלים גם בשימוש התוכני וגם בשימוש הגיאוגרפי או הזמני של התוכנה. יש להבדיל בין זכויות שימוש פשוטות לזכויות שימוש בלעדיות.
אם הועברו רק זכויות שימוש פשוטות, היוצר של התוכנה יכול עדיין להעניק זכויות שימוש לאחרים. מחזיק הרישיון רשאי להשתמש בתוכנה כפי שסוכמה. לכן עליו לשים לב שזכויות השימוש שהוקנו לו מתאימות לצרכים שלו ומכסות את השימוש המתוכנן.
לעומת זאת, אם נרכשת רישיון בלעדי, זכויות השימוש אינן ניתנות להעברה לצדדים שלישיים, וגם היוצר עצמו מנוע מהמשך שימוש בתוכנה. הזכות לשימוש בלעדית כוללת תוכן מסחרי וניצול של התוכנה.
אם ברישיון לא נקבעו הסכמות על היקף זכויות השימוש, לפי סעיף 31 פסקה 5 לחוק זכויות היוצרים, מטרת החוזה הבסיסית קובעת את סוג והיקף השימוש.
בעת ניסוח חוזי רישיון, על הצדדים להבטיח שיינתנו זכויות שימוש בהיקף הנדרש על מנת להימנע ממחלוקות משפטיות עתידיות. עורכי דין מנוסים בדיני טכנולוגיה יכולים לייעץ.
